במהלך הסמסטר האחרון, אפילו שרוב הזמן הייתי
בשוק, כן למדתי כמה דברים. את המחשבות שלי על תרבות אמריקאית או על אקדמיה
אמריקאית או על ההבדלים בין מדעי רוח, מדעי החברה והצורך שלהם להיות
"מדע" אני אשמור לפוסט הבא. מה שרציתי לכתוב על היום זה על הכתיבה הזאת,
על הבלוג.
כתיבת בלוג זה לא דבר חדש בנבכי האינטרנט. זה
אומנם ניסיון חדש בשבילי אבל בלוגים קיימים כבר משנות ה2000, שזה לפני (OMG אני מרגישה זקנה) כמעט 14
שנה. אחד הדברים המעניינים שלמדתי על בלוגים הסמסטר, בקורס שעסק בדת ומדיה חדשה,
זה השימושים השונים בהם.
כמובן, רוב הבלוגים (כמו הבלוג הזה) הוא מין
שילוב של יומן-אישי-ניסיון-בכתיבה-חצי-ספרותית-והבעת-עמדה-חצי-פוליטית-חברתית
שכוחי אל שנעלמים בג'ונגל של האינטרנט. אבל יש כמה בלוגים שבולטים בסגנון הכתיבה
שלהם או בנושא שבו הם מתעסקים או שהבלוגר שכותב אותו מכיר מלא אנשים והם לאט לאט
הופכים להיות מפורסים, בעלי דעה, משפיעים. דוגמא טובה לזה מהארץ הוא תומר פריסקו,
חוקר דתות ובלוגר נלהב, שהתפרסם גם בזכות הבלוג שלו "לולאת האל".
שני דברים מעניינים למדתי על התופעה הזאת.
דבר ראשון, למדתי שנשים כותבות יותר בלוגיםמגברים. אבל, בדר"כ, נשים
כותבות בלוגים אישיים ואילו גברים מרגישים יותר בנוח לכתוב על נושאים פוליטים,
חברתיים וכלכליים (חפשו, למשל, בלוג כלכלי או בלוג פוליטי בגוגל, ואחרי הוצאות של
העיתונים הגדלים, כשתגיעו לבלוגים, תגלו בעיקר... בלוגרים גברים). יש כמובן,
יוצאים מין הכלל.
האם הבלוגים האישיים פחות פוליטיים/חברתיים?
במובן מסוים, הם יכולים להיות הרבה יותר מחתרתיים. למשל, נשים מוסלמיות שחושפות אתהחיים שלהן בפעם הראשונה, או נשים חרדיות שמוצאות מחסה באינטרנט.
דבר שני, גיליתי שלבלוגים יש סמכות. באתר שנקרא technorati.com כל הבלוגים בעולם (לפחות
אלה שנכתבים באנגלית) מקבילים ניקוד. הבלוג בעל הניקוד הגבוהה ביותר מקבל
"סמכות" authority גבוהה. ואיך מקבלים נקודות?
.... ניחשתם נכון! על ידי כתיבה על נושאים פוליטים או חברתיים! וגם על ידי הוספת
לינקים, הפניות, כמה אנשים מפנים לבלוג שלך, בכמה רשתות הבלוג קיים וכיוצא בזאת.
זה נשמע נחמד, אבל איכשהו זה ממש מעצבן אותי.
כן, האינטרנט מלא בזבל. וכן, אני אשמח לדרכים
למיין את הזבל ולקבל רק את מה שמעניין אותי. אבל האובססיה שלנו עם ניקוד, מיספור
וחשיבות עצמאית כדי לדעת מי בעל הסמכות או של מי גדול יותר.... זה לפעמים מתסכל.
כמובן, זה האינטרנט, אז אני יכולה בקלות להתעלם
מאתרים בסגנון הזה ולהמשיך לנבור בחלקים האפלים יותר, השכוחים יותר, העבריים
יותר... אבל בואו לא נשכח שגם אלה ממוספרים.
